קרוהן

מחלת קרוהן Crohn's desease – נקראת על שמו של רופא חוקר שהגדיר לראשונה את המחלה. המחלה מתבטאת בדלקת של המעי הדק, לרוב בחלקו המרוחק – האיליאום הדיסטלי, זה שקרוב יותר למעי הגס. הדלקת יכולה להיות רציפה או במקטעים. מחלת קרוהן יכולה להופיע לכל אורך צינור העיכול – מהפה ועד פי הטבעת. היא יכולה להשפיע על כל שכבות דופן המעי – מהרירית שפונה לחלל ועד החלקים הפנימיים של הדופן. מכאן שיכולים להתפתח סיבוכים כגון פיסטולות – נצורים – בין המעי לאיברים הפנימיים כמו הרחם, הוגינה או דופן הבטן.

המחלה כרונית ומתנהגת "בגלים": בין התקפים ועד מצב רגיעה מלא, המכונה רמיסיה.
על מנת להבין טוב יותר את התנהגות המחלה בגוף, פיתחתי את שיטת הרמזור TM המאפשרת לכל חולה קרוהן ללמוד ולזהות תהליכים בגופו בצורה מדויקת יותר:

השלב האדום – זהו שלב ההתלקחות, ההתקף. הסימפטומים בשלב האדום כוללים שלשולים, חום, כאבי בטן עזים, ירידה במשקל, חולשה קיצונית. בנוסף, יכולה להיות מעורבות של סמנים מחוץ למעי, כמו דלקות פרקים, דלקות עיניים ועור.
השלב הצהוב– אצל חולי קרוהן רבים מתקיים לאורך שנים מצב ביניים: רוב הזמן הם נמצאים בין התקף לבין רמיסיה. כלומר קיימת רגישות גבוהה למזונות שונים מה שיכול לגרום להם לאירועי שלשול או כאבי בטן, כנ"ל למצבי סטרס או עומס רגשי כמו תקופות מבחן או לחץ בעבודה. הבדיקות יכולות להראות תקינות לרוב, אך עדיין קיימים סימני מחלה, באופן מתון אמנם, אך בודאי שזו לא הרמיסיה המיוחלת.
השלב הירוק – זהו מצב רגיעה המכונה רמיסיה. במצב זה אין סימפטומים של המחלה, אנשים מרגישים רגיל. הרמיסיה המיוחלת היא רמיסיה עמוקה – Deep Remission, כלומר היעדר סימפטומים ב-3 רמות: קלינית (אדם מרגיש רגיל, ללא כאבי בטן, הפרעות ביציאות וכד'), אנדוסקופית (תוצאות הקולונוסקופיה ו/או הקפסולה מציגות רירית מעי תקינה) ותמונת הדם מראה איזון בכל המדדים.

הסיבות למחלת קרוהן אינן ידועות במלואן והן קשורות כנראה למספר גורמים:

  1. תורשה. לכ-30% מהחולים יש קרוהן בתורשה. ישנן משפחות שיש בהן כמה חולי קרוהן אך יש משפחות שלא היה בהן חולי קרוהן בעבר. לאחרונה התפרסם מחקר ישראלי עם עולים מאתיופיה שלא הכירו את המחלה בארץ מוצאם.
  2. חיים בארצות המפותחות ובמעמד סוציו-אקונומי גבוהה. בהתבוננות על מפת הפיזור של המחלה (ראה תמונה 1), ניתן לראות בעיקר ארצות אירופה המערבית, ארה"ב וקנדה, אוסטרליה ודרום אפריקה. ככל שהארץ הופכת להיות מתועשת יותר, כך שיעור מחלת קרוהן בה עולה. לדוגמא, ביפן שיעור חולי קרוהן (וגם קוליטיס) שילש את עצמו ב-20 השנים האחרונות!
  3. התיאוריה של הניקיון יתר: יש הטוענים שאנחנו חברה נקייה מדי, הדברנו טוב מדי את כל החיידקים ואת כל הפרזיטים שכנראה חיו אתנו באיזושהי סימביוזה. מאז שלואי פסטר גילה את החיידקים ואחריו התגלתה האנטיביוטיקה אנחנו כנראה הפכנו לחברה נטולת אתגרים למערכת החיסונית שלנו.
  4. פלורת מעיים. אלה הם החיידקים החיים בתוך המעי אשר יכולים לעורר תגובת חיסון המתבטאת בתמונה של דלקת. המדע עדיין נמצא בשלבי מחקר ראשוניים של הנושא.
  5. מזון. המזון המתועש הוא אחד המאפיינים הבולטים של העולם המערבי. זו אמירה נסיבתית, יחד עם זאת יותר ויותר מחקרים אפידמיולוגיים וכן מחקרים התערבותיים מצביעים על הקשר הקיים בין מחלת מעי דלקתית למזון שאנו אוכלים. המאכלים שנמצאו עד כה כקשורים להתפרצות המחלה הם מזונות עשירים בסוכר וקמח לבן, בשר אדום ומעובד וכן חומרי מתחלבים ומשמרים במזונות מוכנים לאכילה.
  6. תרופות. שימוש יתר בתרופות אנטיביוטיות מעלה את הסיכון למחלת מעיים דלקתית. כמו כן נטילה רבה של משככי כאבים מסוג NSAIDS, גלולות, וכן עישון.

גיל ההתפרצות נע בין שני מוקדים: 15-30, ובגיל מבוגר יותר -50-70.

סיבוכים של מחלת קרוהן מתחלקים לקצרי טווח וארוכי טווח:

קצרי טווח: אנמיה מחוסר ברזל או מחוסר של ויטמין B12. האנמיה יכולה לנבוע גם בעצם נוכחותה של מחלה כרונית דלקתית. בנוסף, יכול להווצר מחסור בויטמינים נוספים, כגון חומצה פולית הנמצאת בעיקר בפירות וירקות שאכילתם ע"י חולה משלשל מוגבלת.
ארוכי טווח: מערכת השלד והשרירים התאלות (clubbing) של אצבעות הידיים (ראה תמונה מס' 2) דלקת מפרקים אוסטיאופורוזיס – נפוצה בקרב 30-60% מהחולים. פיברומיאלגיה דלקות עיניים (אביאיטיס)תופעות עוריות כמו אריטמה נודוזום, הפרעות בתפקודי כבד ודרכי המרה, השמנת כבד, אבנים בדרכי השתן (אבני אוקסלט וחומצה אורית) קרישיות יתר של הדם

אופי המחלה:

המחלה מתנהגת באופן שונה לאורך השנים. בהתחלה התמונה סוערת יותר, דלקתית, המלווה בכל התופעות הזכרנו, אך עם הזמן משתנים הסימנים ואופי המחלה:

מצאו שבתחילת המחלה רוב החולים מתלוננים על דלקת, האופי של המחלה הוא דלקתי. בודדים התלוננו על מצב של מחלה חודרנית, זאת אומרת של פרפורציות= נקבים במעי וממש בודדים התלוננו על חסימה. עם השנים הדלקת הולכת ויורדת, והסיכון לפרופורציות ולחסימות הולך ועולה. אופי המחלה הופך להיות חסימתי. התעבות של דופן המעי, חלל המעי הולך ונעשה צר יותר. כמובן שהסיכון לחסימה על ידי מזון הולך וגדל ככל שהחלל של המעי נעשה יותר צר. החסימה יכולה להיגרם לאחר ניתוח בטן או בעקבות הצרות חלל המעי, בגלל התעבות דופן המעי. הסימנים של ההיצרות הם הרבה פעמים קולות של מעבר נוזלים כמו בצנרת, כמו בצוואר בקבוק. החסימה תתבטא בסימנים הרבה יותר אקוטיים: כאבי בטן עזים, הקאות, העדר מוחלט של יציאה, נפיחות מאוד קשה של הבטן.

בדיקות לאבחון מצב המחלה:

  1. משקל – בעיקר ירידה מהירה. יחד עם זאת, יש לא מעט חולי קרוהן בעל עודף משקל (לקרוא עוד על קרוהן ועודף משקל)
  2. בדיקות פולשניות כמו קולונוסקופיה
  3. קלפרוטקטין – סמן הנמצא בצואה שמצביע על מצב הדלקת במעי
  4. בדיקות הדמיה – CT, MRE
  5. בדיקה גופנית – מקומות כואבים, קשים או רכים בבטן
  6. בדיקות דם

בדיקות דם

  • CRP (C-reactive protein): ככל שה- CRP גבוה יותר - חומרת הדלקת גבוהה יותר. (הסולמות משתנים בין קופות חולים - 0-0.5 או 0-5)
  • ESR : שקיעת דם. 2.0-28.0 (נמוך - חוסר דם=אנמיה, גבוה - דלקת).

מדדי המצב התזונתי כמו חלבוני הדם - אלבומין וחלבון כללי, המוגלובין, ברזל ופריטין, ויטמין בי-12 (B12), חומצה פולית,
ויטמין D.

*נכתב יחד ובאדיבותה הרבה של דר' רויטל קריב, מנהלת תחום גסטרו בשירותי בריאות מכבי

טיפים לקרוהן

מעבר לבלוג